המוטו שלי

לשמור על פתיחות, להעז ולממש חלומות – זה המוטו שאני מנסה ליישם בטיולים שלי ובחיים בכלל. זה גם המוטו של הספר הזה. מעבר להתנסויות העצמאיות שלי שהובילו אותי לאמץ את הגישה הזאת, אני חב הרבה ממנה לחבר יקר מאוד: ערן אלון, ז”ל.ערן אלון

את ערן הכרתי במהלך המסע שלי לדרום אמריקה, ובחלק המוקדש לכך בספר, ידובר ביתר פירוט על חוויותינו המשותפות במסע הזה. למרבה הצער,  ערן מת במסע מאוחר יותר שערך באפריקה, אחרי שהותקף ע”י תנין. הוא היה בן 24.5 במותו. למרות גילו הצעיר, ערן היה אדם שהותיר רושם עז על סובביו, בזכות חכמתו, רוחב אופקיו הנדיר והקסם האנושי שובה הלב שלו. הוא האיש שלימד אותי יותר מכול להביט לצדדים ולא רק קדימה, וש”מקום” הוא קודם כל האנשים שחיים בו. מערן למדתי כמה מרתק ומרגש יכול להיות המפגש עם אנשים חדשים ועם תרבות שונה, אם רק נותנים הזדמנות למפגש כזה.

לפני שלוש שנים הקמתי, בשיתוף עם אימו של ערן, חיה אלון, ושני חברים נוספים: אודליה יצחקיאן ואיציק שמש, מיזם בשם “משא למסע”. במסגרת המיזם משפחות שכולות, שבנם או בתם נהרגו במהלך טיול ברחבי העולם, תורמות את תרמילים מסע של ילדיהם למטיילים בארץ  שזקוקים לתרמיל כזה לצורך מסע בשביל ישראל או במסלול אחר.

על כל תרמיל נתפר טלאי שנושא את שם בעליו המקורי. בזמנו, הגיתי את המיזם כדי להנציח את זכרו של ערן. ערן היה איש מסעות אמיתי, במלוא מובן המילה. הספר הזה נכתב בהשראתו ומוקדש לזכרו.

 

 

 

 

Be the first to comment

Leave a comment

Your email address will not be published.


*