רכבת לילה למנקרה או: הדרך אינה תמיד אוצר

בחרתי לחתום את הפרק על מדגסקר ב”סיפור דרך” שאירע זמן קצר לפני שעזבתי את המדינה, ואחרי שחזרתי לטאנה מהדרום. למעשה, בדרך שאני מדבר עליה לא קרה שום דבר מיוחד, אבל בדיוק על זה הסיפור. פיאנרנצואה מנקרה ברכבת

את השבוע האחרון שלי במדגסקר רציתי לנצל לפעילות מעניינת שלא מצריכה נסיעות ארוכות. נטלתי ליד את מדריך הלונלי פלאנט – כן, עוד חוזר הניגון – ועיינתי ברשימת עשרת הפעילויות ש”אסור להחמיץ” בעת ביקור במדגסקר. בתוך הרשימה מצאתי את האייטם הבא: נסיעה ברכבת שיוצאת מהעיר פיאנרנצואה (Fianarantsoa) לעיר מנקרה (Mankara). “הנסיעה ברכבת בת מאה שנה שעוברת ביערות הגשם בצמוד לעצים, ומשלבת נוף יפה ואווירה מקומית מיוחדת, הופכת את הנסיעה הזו לחוויה בלתי נשכחת”, טען המחבר בספר. החלטתי לעשות גיחה מזרחה, לפיאנרנצואה, שנמצאת לא רחוק מטאנה, ולעלות על רכבת הפלא המתוארת. מי המשוגע שיחמיץ נסיעה בתוך יערות גשם?

מלוח הזמנים שפורסם במדריך  למדתי שהרכבת המפורסמת יוצאת לדרכה מדי יום בשמונה בבוקר. כבר למחרת, התייצבתי בשעה היעודה בתחנת  הרכבת של פיאנרנצואה, עם שני תרמילאים נוספים שפגשתי בטאנה והצטרפו אליי למסע. נרגשים ניגשנו לקופה לקנות כרטיסים. לאכזבתנו, גילינו שיש עיכוב. “יש בעיה טכנית קלה עם הרכבת”, אמרו לנו, “תחזרו בצהריים”. עדיין חדורי תקווה, חזרנו בצהריים, בהתאם להוראות, אבל רק כדי להבין שהרכבת לא תצא באותו יום לדרכה. “יש בעיה, תבואו מחר בשמונה בבוקר.”

למחרת, אחרי שבילינו את הלילה בעיר, בניגוד לתכנון, התסריט חזר על עצמו, כמעט עד סופו. בבוקר הורו לנו לחזור בצהריים, ובצהריים, שוב הסתבר שיש עיכוב. הפעם, עם זאת, הבטיחו לנו שהרכבת תצא בו ביום והמליצו לנו לחכות. אני לא זוכר כמה זמן בדיוק חיכינו, אבל חלפו לא מעט שעות עד שנשמעה צפירת הקטר והרכבת יצאה לדרך. אני כן זוכר בוודאות שזה קרה שעה לפני רדת החשיכה.

כן, אתם יכולים לנחש: יותר מדי נוף לא ראינו בדרך. לא כי היה חסר נוף – אני דווקא נוטה להאמין לכותבי המדריך בעניין הזה – אלא כי לא יכולנו לראות אותו בעלטה ששררה סביבנו. את מרבית הנסיעה עשינו בלילה, מתקשים להתגבר על האכזבה. בשביל זה הגענו במיוחד מטאנה ועוד בזבזנו יומיים בהמתנה? נכון, קיווינו שהכול יסתדר, אבל לפחות מעצמי ציפיתי ליותר. כבר הייתי אמור לדעת באותו שלב, שבמדגסקר, לוחות זמנים הם גמישים במיוחד, ושהבלתי-צפוי הוא הצפוי מכול.

כמובן, אולי התמונה הייתה משתנה ב-180 מעלות, אם היה מזדמן לנו לעלות על רכבת אחרת למנקרה. גם היום, אם תיכנסו לאתר האינטרנט של הלונלי פלאנט, תמצאו שני סוגים הפוכים בתכלית של חוות דעת מצד גולשים על הרכבת למנקרה. יש את הנפעמים מהנוף המרהיב, ויש את המתלוננים על נסיעת לילה שבה אי אפשר היה לראות כלום. מה לעשות, לא תמיד זוכים בכל הקופה. ככה זה בדרכים, וככה זה בחיים.

Be the first to comment

Leave a comment

Your email address will not be published.


*